1.
פס פרופוציומלי-PB
התחום סביב נקודת הקביעה שבתוכו יציאת ההספק של הבקר משתנה מ100% ל0%.(או לא 100% במקרי מערכות הכוללות יציאת קירור) PB ניתן לביטוי במעלות או כאחוזים של התחום המלא של הבקר(אך לעולם לא כאחוזי הsetpoint).
2.
פעולה פרופורציונלית
פעולת הבקר הנותנת יציאת הספק ביחס למצב הטמפרטורה,מתבצעת בתוך הפס הפרופוציונלי(PB). כשמשתמשים רק בפעולה פרופורציונלית או בפעולה פרופורציונלית +נגזרת,הטמפרטורה תתייצב בנקודה כלשהי בתוך הפס הפרופורציונלי.כאשר הספק יציאת הבקר מאוזן על ידי הפסדי חום של המערכת. ההפרש בין נקודת התייצבות זאת לבין הSP נקרא offset. הoffest לא קבוע,מפני שהוא מושפע מגובה הset point,מהטמפרטורה הסביבתית,משינויי תהליך ועוד
3.
פעולה אינטרגלית
זו פעולת הבקר המקזזת באופן אוטומטי את הoffset,כך שטמפרטורת המערכת תתייצב בsp-setpoint. הפעולה האינטגרלית מבוססת על זמן ומבוטאת ביחידות של שניות או דקות. בבקרים ללא פעולה אינטגרלית, מותקן אמצעי לקיזוז ידני של הoffset,(ריסט ידני) אבל היות והoffset לא קבוע, רבים הסיכויים שיידרשו תיקונים נוספים במשך התהליך.
4.
פעולה נגזרת (Derivative action)
פעולת הבקר הגורמת ליציאת ההספק להשתנות לפי קצב שינוי הטמפרטורה. פעולה זו עוזרת בהקטנת הovershoot ובזרוז התגובה לשינויי הטמפרטורה אשר נגרמו למשל, על ידי פתיחת וסגירת דלת התנור. פעולת הנגזרת, מבוססת על זמן ומבוטאת בשניות ודקות.
5.
משוב הספק
פעולת הבקר המודדת מתח הספק ומכוונת את הציאה,כדי לשמור על הספק קבוע. שינויים בטמפרטורת התהליך שהיו יכולים להגרם כתוצאה משינוי מתח הרשת, ימנעו. פעולה זו מנוצלת אך ורק במקרים של חימום חשמלי.
6.
קיצוץ גבוה ונמוך (Cutback high/Cutback low CBH/CBL)
פעולת הבקר המתפקדת אך ורק כשנידרש שינוי טמפטורה גדולה. למשל כשמפעילים ממצב קר,ואז מטרתה למנוע overshoot.ניצול פעולה זו מאפשר להגיע לערכי PID אופטימליים בתנאי יציבות,המתבטאים בבקרה טובה יותר ללא Overshot/undershoot.
7.
זמן מחזור חימום/קירור -HC/CC
הכוון של זמן המחזור במערכות אלה,בהן יציאת ההספק הפרופורציונלי מתקבלת על ידי תנודה בין הספק מלא והספק אפס.זמן מחזור יכול להשתנות בין חלקיקי שניה ובין מספר דקות,בהתאם לסוג מפסק ההספק וזמן תגובת המערכת.
8.
הגבר קירור יחסי-RCG
הכוון של הפס הפרופורציונלי של יציאת הקירור ביחס לפס הפרופורציונלי של יציאת החימום.שימו לב שבבקרי טמפרטורה מבדילים בין קירור על ידי אוורור שמן או מים. למשל יציאת ההספק לקירור מים היא לא לינארית וזאת כדי למנוע קירור יותר קרוב לset point.
9.
כוון גבול הספק חימום
הכוון המגביל את יציאת הספק החימום של המכשיר,מנוצל על מנת להקטין את מהירות עלית הטמפרטורה,כדי לקבל בקרה טובה יותר, או כפעולת אבטחה להגבלת הטמפרטורה אליה יכולה המערכת להגיע.
10.
כוון גבול הספק קירור
הכוון המגביל יציאת הספק קרור,בה משתמשים כדי להשיג בקרה טובה יותר
11.
כוון הספק סנסור מנותק- SBR
הכוון הקובע יציאת הספק המכשיר,במקרה של ניתוק ה הסנסור,(צמד טרמי, נגד פלטינה) מאפשר המשך תהליך עם שינויים מינימליים,עד להרכבת סנסור חדש.
12.
Holdback(עבור גרסת תכנות בלבד(
הכוון של הסטייה המותרת בין הsetpoint המתוכנת ובין טמפרטורת התהליך.במידה והסטייה חורגת מכוון זה,התוכנית נעצרת באופן אוטומטי. כאשר הסטייה היא בתחום הכוון,התכנית תמשיך לרוץ.פעולה זו חיונית כאשר דרוש זמן השהייה מובטח.
13.
כיוונון עצמי- ST
פעולת הבקר אשר מכוונת באופן אוטומטי ובצצורה אופטימלית את הפרמטרים של הPID. דבר זה מתבצע על ידי הכנסת הפרעות הספק,ובניתוח פנימי של תוצאות הפרעות אלו. פעולת הכיוונון העצמי שלו היא מאוד משוכללת ותכוון באופן אוטומטי את כל או חלק מהפרמטרים הבאים,בהתאם לדגם הבקר וסוג הכיוונון העצמי הנבחר: PB.TI,CBH,CBL,HC/CC,RCG.
14.
כיוונון מסתכל- AT.
פעולת בקר הטמפרטורה,הסבילה כל עוד טמפרטורת התהליך יציבה ואשר מופעלת על ידי אי יציבות של טמפרטורת התהליך. ברגע שזה קורה, מתבצעת (Disturbance response analysis) DRA וכווני הPID מתוקנים כדי לאפשר חוזה ליציבות טמפרטורה. כיוונון מסתגל, שימושי במיוחד לבקרת תהליכים מתמשכים ובתהליכים שאינם יכולים לקבל הפרעות קיצוניות בהספק, שהן חלק מפעולת הכוונון העצמי.
15.
בקרת PID(Proportional,integral,Derivative)
צורת בקרה המשתמשת בפעולה אינטגרלית, פעולה דיפרנציאלית ובפס הפרופורציה.
16.
בקרת גע/תוק
בקרת On/Off- בקרה אשר נותנת הספק יציאה מלא או הספק יציאה אפס ללא שימוש בפרמטרי PID.
אמצעי הגנה נדרשים בשימוש במערכות בקרת טמפרטורה
בתכנון מערכות בקרה חייבים לקחת בחשבון מקרה שאחד ממרכיבי המערכת אינו מתפקד.
במערכות בקרת טמפרטורה הסכינה היא שהמערכת אינה מפסיקה לחמם.
זה יכול לקרות אם:
1. גשש הטמפרטורה יוצא ממקומו ואינו מודד טמפרטורה נכונה.
2.גשש הטמפרטורה או חוט ההשואה המחבר בין הגשש למכשיר הפיקוד מתקצר
3.רכיב לא תקין בבקר טמפרטורה גורם ליציאה להפעיל ללא הפסקה את מערכת החימום
4.מפגע ביחידת העברת האנרגיה(קונטקטור שמגעיו נדבקו,ברז שלא נסגר)
5.התוכנה נופלת או מיקרופרוססור
6.השליטה מרחוק על הבקר לא עובדת.
7.אם הפעולה של ההפעלה נעשית על ידי מפעיל שאינו מוסמך שגורם ל:
-ויסות טמפרטורה גבוהות מדי
-מעבר הבקר למצב ידני בהספק גבוה
8.בעית תחזוקה במרכיבי המערכת ומכל סיבה לא צפויה אחרת.
הערה חשובה: יש צורך ביחידת הגנה עצמאית אם פעולת החימום ללא הפסק עלולה לגרום לנזק למתקן או לתכולתו.
הדרך הנכונה ביותר להגנה היא באמצעות יחידת הגנה עצמאית הכוללת:התראת טמפרטורה יתר,קונטקטור ראשי, וגשש טמפרטורה נפרד.
במצב של חימום יתר האבטחה תפסיק את הזרם הראשי ותשמור על בטיחות המתקן.שם המכשיר כינו בקר בטחון להגנת טמפרטורת יתר